גלבוע גליל
ברשת:
דף הבית >> תמיר אסטרוגו >> 2016/17 >> פרשננו ביציע המרכזי 207- מ-ת-ח-י-ל-ים
 
היציע המרכזי 207
 
מ-ת-ח-י-ל-ים
 
בוקר של משחק ראשון בליגת העל.
 
מתעורר ליום חדש שמפציע עם שירת הציפורים, הנוף המדהים של העמק, כדורים פורחים, פצפוצים קטנים בבטן של התרגשות וחיוך...הוי איזה חיוך !!!!
הגיע היום שחיכינו לו ואני בעננים, את היום הזה אף אחד לא יצליח לקלקל לי.
 
ותאמינו לי שהיו כאלו שניסו...
הבחור שצפר לי ברמזור שנייה אחרי שהתחלף לירוק ("הי, תן לקרוא וואטספים בשקט..")
המייל המעצבן בעבודה (בעצם היו כמה כאלו)
הכתב של ידיעות אחרונות ששוב מתעקש לומר שאין לנו קהל (מה אנחנו מבקשים, מילה אחת של פירגון, רק אחת, מה כל-כך כואב לכם ???)
 
אבל לא עוזר למלעיזים ולקנטרנים, את החיוך הגדול של היום הזה אף אחד לא יצליח להסיר לי מהפרצוף.
 
ואז הגיעו שעות אחר-הצהריים ועשיתי לי בכיף ובאושר את הדרך לחולון.
הרכב מושך לאולם הפחים אבל אני מסביר לו בעדינות שכבר לא.
מגיע לחניה ונפעם מהאולם החדש (האמת שיפה מבחוץ אבל עוד יותר מבפנים), מתאפק לא לחבק כל אוהד עם חולצה סגולה ("התגעגעתם אלינו, נכון ?!"), מסביר פנים לשומרים בכניסה ("לא, אין לי בקבוק פלסטיק" + פתיחת התיק + תודה ), מתעכב לענות לשאלה של אוהדת חולונית ("מה ?!, חשבתי שאין לכם בכלל אוהדים") אבל בעוד אני מסביר על העיתונאי הקטן והמשועמם היא ממהרת עם הבן לרכוש לחמנייה עם נקניקיה.
ואז מגיע עוד חולני ותיק ושואל "מי הישראלים שלכם ?" ואני מסביר על שוכמן ואסה, והובר אבל הוא כבר זז לתפוס מקום כי עוד רגע ההימנון.
ואני מרוב אושר ושימחה של התחלה כמעט וירדתי לפארקט לחבק את הסדרנים, הכרוז של חולון, המשקיפים, אנשי המזכירות והשופטים.
 
אבל אז התחיל המשחק ועבר לי הצורך לחבק השופטים וגם מה שראיתי על הפארקט מהחבר'ה שלנו היה, אם לומר בעדינות, די לא מרנין.
כן, פתיחה לא משהו לעונה אבל שלא יהיה לכם ספק לרגע, גם זה לא הרס לי את ההתחלה.
החיוך נשאר וגם האמונה שיהיה הרבה יותר טוב במשחק הבא
כי זו באמת רק ההתחלה.
 
אז יאללה גלבוע-גליל לטרוף את הפארקט ולמלא היציעים המשחק הבא.
 
קישורים
מנהלת הליגה - ליגת ווינר
איגוד הכדורסל
בסט בול
ספסל
גלבוע מעיינות
2012 ©  כל הזכויות שמורות להפועל אלטשולר -שחם גלבוע גליל