גלבוע גליל
ברשת:

 
 
 
סבלנות רבותיי, סבלנות
אני יודעת, לא קל לראות את הקבוצה מפסידה, בטח לא מובסת והכי באסה כשיש הרגשה שלשחקנים אין חשק לשחק, הם לא נותנים הכל על המגרש ולא נלחמים. כל אחד מאיתנו חושב על איך הוא יראה מחר את הפנים בעבודה/בי"ס, על הפדיחה.
לא כיף. לא כשזה בבית, לא בנשר ואפילו לא בנוקיה בגמר הפיינל פור. לא כיף. 
אבל הפתרון הוא סבלנות, לתת לצוות המקצועי לעשות את שלו, לתת לקבוצה את הזמן להתחבר ואם צריך לעשות שינויים, לסמוך שמי שאמור לעשות אותם, יעשה אותם.
במקרה שלנו זה אפילו די קל לסמוך. ליובין והצוות כבר הוכיחו בעונה הקודמת שהם לא מפחדים לעשות שינויים, להחליף שחקנים (הטרייד הראשון בארץ אי פעם) ולחזק את הקבוצה. אחרי עונה ארוכה ומלאה בעליות וירידות, הביא ליובין את הקבוצה לגמר, מה עוד אפשר לבקש ממאמן בעונתו הראשונה כמאמן ראשי? את האמון שלי הוא רכש.
אני שמחה שאנחנו לא כמו קבוצות אחרות, שמפטרות מאמנים אחרי הפסד לר"ג או מודיעות למאמן, באמצעות העיתונות, שעליו "לקחת אחריות". אני שמחה שאנחנו לא קהל שקורא למאמן להתפטר אחרי 2 משחקי ליגה או שצועק בוז לקבוצה ברגעים קשים.
גם בפרשת פלס צריך לטפל עם הרבה סבלנות. אני חושבת שטוב עשתה הקבוצה כשלא הרחיקה אותו או הענישה אותו בחומרה בלי לבדוק. צריך לזכור, השחקנים הזרים הם אנשים צעירים שמגיעים לבד לארץ זרה ונכון נאמר שהקבוצה היא המשפחה החלופית שלהם.
ראיתי טוקבקיסטים שטענו שיש לגרש אותו מהארץ, להרחיק אותו מהליגה, להשאיר אותו במעצר, אבל האם לא נכון לעצור ולבדוק, האם השחקן באמת נהג בשכרות? האם הוא באמת היכה שוטר?
הטור הזה עוסק הפעם בסבלנות ואי אפשר שלא להזכיר את ההישג של קוג'יקרו, שהושג בסבלנות רבה – 3,000 נקודות בליגת העל. ברכות!
אסכם בציטוט דבריו של קורטני פלס בבלוג שלו: sit back and enjoy the ride
כתבות נוספות:
עשור של אדום עולה
 
קישורים
מנהלת הליגה - ליגת ווינר
איגוד הכדורסל
בסט בול
ספסל
גלבוע מעיינות
2012 ©  כל הזכויות שמורות להפועל אלטשולר -שחם גלבוע גליל