גלבוע גליל
ברשת:
<

 
אוהד/ת טלוויזיה

אני מודה, אני אוהדת טלוויזיה. אבל יש לי נסיבות מקלות: אני גרה בת"א, אין לי רכב ואני ממש משתדלת להגיע למשחקים באזור המרכז (הרצליה/חולון/ראשל"צ/נוקיה).
גם כשאני רואה משחקים בטלוויזיה, אני עדיין לובשת אדום, מוחאת כפיים לפי הצורך, צועקת קריאות עידוד לשחקנים ("מלך!!!" אחרי שלשה של יבזורי לדוג') ומתעצבנת על שריקות מגוחכות של השופטים (מה זה משיכה לעזאזל).
 
אופטימית שכמותי, אני מנסה למצוא יתרונות גם במצב בעייתי זה. הנה היתרונות שהצלחתי למצוא במהלך המשחק נגד אשקלון:
1.         אפשר להתרגש בלי להתפדח (אני מודה, שלישיה של טישמן או פלס והשתטחות על הרצפה של קוז'יקרו יכולים לגרום לי להזיל דמעה);
2.         אפשר לשטוף כלים במחצית;
3.         אפשר לצעוד הלוך וחזור בדקות ההכרעה המותחות, בלי לחשוש שאני מסתירה למישהו (חובה, נגד התקף לב);
4.         אפשר לקלל את השחקנים (של היריבה כמובן), בלי לפחד שהם ישמעו בטעות.
אבל כולנו יודעים שלראות משחק בטלוויזיה זה לא זה. את האווירה שיש במגרש אי אפשר כמובן להחליף, הקהל, האנרגיות, האדרנלין! (וזה שלא צריך לשמוע את הפרשנים המעצבנים זה בונוס).
מסקנה: אם יש לכם אפשרות, לכו למגרש, תרוויחו את ההצגה הכי טובה בעיר (או במושב/קיבוץ/ישוב קהילתי וכו').
ונסיים בחידה: מי הילד האחרון בארץ שסביר שיפתח פחד גבהים (תשובה לא במהופך: דן קוז'יקרו המתוק).
כתבות נוספות:
סבלנות רבותיי, סבלנות
עשור של אדום עולה
 
 
קישורים
מנהלת הליגה - ליגת ווינר
איגוד הכדורסל
בסט בול
ספסל
גלבוע מעיינות
2012 ©  כל הזכויות שמורות להפועל אלטשולר -שחם גלבוע גליל