גלבוע גליל
ברשת:
דף הבית >> טור מהלב-חן אלוני >> טור מהלב- חן אלוני : אשמתי מודה
 
אשמתי מודה
הפעם זה אשמתי וכשצריך, אני לוקחת אחריות. ההפסד לקוואלה היוונית בליגה הבלקנית הוא לגמרי בגללי.
ההחלטה להגיע למשחק היתה ספונטנית אז לא התכוננתי כמו שצריך. חולצת המזל, ההיא מעונת האליפות, היתה בסל הכביסה וגם לא הקפדתי בשאר פריטי לבוש שלא אפרט מפאת צנעת הפרט (שלי). אני יודעת, התירוצים שלי לא מעניינים אף אחד ומה שקובע זה מבחן התוצאה...
נכון גם אתם מרגישים ככה לפעמים? שלכל אחד מאתנו האוהדים יש השפעה על מה שקורה במגרש?
שאם לא לבשנו את בגדי המזל, או לא הבאנו את האח הקטן – הקמע, אין מצב שננצח, או שמשחק שלא מתחיל ב"שיר החקלאי" לא סביר שייגמר בניצחון (לא כולל אולם הפחים שהוא מובלעת שחוקי הפיזיקה לא חלים בה...).
לדעתי הבלתי מקצועית יש בזה יותר משמץ של אמת.
אנחנו רואים קבוצות שנישאות על גבי האנרגיות שהן מקבלות מהקהל שלהן ומגיעות רחוק וגבוה יותר ממה שצפו להן או מנצחות קבוצות טובות מהן "על הנייר".
אבל בשביל זה צריך קהל, שיבוא למשחקים ויעודד.
במשחקי הליגה הישראלית יש כבר די הרבה קהל ונראה לי שחל שיפור יחסית לעונה שעברה. אבל מה קורה עם הליגה הבלקנית? משחק כמו נגד קוואלה, כשלא היה משחק בית באותו שבוע ומשחק הבית הבא הוא עוד למעלה משבועיים, לא בוער לכם להגיע, להרגיש את האנרגיות? מה קורה חברים? הרי כולנו יודעים שלראות משחק בטלוויזיה זה ממש לא כמו לראות אותו במגרש.
אז יאללה, בלי תירוצים, להגיע – בפקודה!
במשחק הבית הבא (נגד מכבי ת"א!) – התייצבות חובה של כל הסאפורטרס שצריכים לכפר על ההיעדרות מהמשחק בבלקנית וכל האוהדים ממלאים את האולם בגן-נר ומטריפים את השחקנים. סגרנו?
 
 
קישורים
מנהלת הליגה - ליגת ווינר
איגוד הכדורסל
בסט בול
ספסל
גלבוע מעיינות
2012 ©  כל הזכויות שמורות להפועל אלטשולר -שחם גלבוע גליל