גלבוע גליל
ברשת:
דף הבית >> תמיר אסטרוגו >> 2013/14 >> פרשננו ביציע המרכזי - כוח עליון
 
כוח עליון
 
סופה שכמוה לא נראתה מאה שנה השביתה המדינה.
גשם בכמויות, רוחות, קור ובעיקר כוח עליון שהביא שלג על ירושלים והסביבה במימדים עצומים.
כוח עליון שהפיל מאות עצים, שקבר תחתיו מכוניות והשבית את החיים למאות אלפי אנשים.
שוב הוכחה אפסותו של האדם למול כוחם של איתני הטבע.
כזה כוח עוד אפשר לקבל בהבנה והכנעה אבל את העובדה שהמשחק שלנו בהרצליה לא ישודר כבר הרבה יותר קשה לקבל.
מה יעשה מי שלא יכול להגיע למשחק ? מי שעובד עד מאוחר ? מי שקר לו ? מי שהכלב שאין לו אכל את המפתח של הרכב ?
מה, הוא ישב בבית ולא ידע מה עושה קבוצתנו האהובה ?!
תסכימו איתי שבמאה העשרים ואחת לא יתכן כדבר הזה.
אז החלטתי לעשות מעשה.
נכנסתי לתא הטלפון הקרוב לביתי, לבשתי את הטייץ ואת החולצה עם האות "T", שמתי על עצמי את הגלימה האדומה ויצאתי כרוח סערה לטפל עבור כולנו בסוגיה.
טסתי מעל הרים וגבעות, מביט על העולם - ראיתי את אינספור המכוניות התקועות ואת הבתים החשוכים מלמעלה וראיתי גם את כל האנשים הטובים שמנסים להחזיר את החיים למסלולם התקין, אנשים ללא גלימה אבל עם לב רחב.
 
וכך הגעתי למשרדי מנהלת הליגה שם שלחו אותי לברר העניין אצל הטוטו, משם טסתי לטוטו אבל חוץ מלמלא טופס ולשים עליי פס לא ממש יצא לי משהו מהביקור.
בצר לי עפתי לאיגוד הכדורסל שם היו עסוקים באותו הזמן אז שלחו אותי לקפיטריה לשתות משהו חם אצל מחלקת התה (מודה הייתי חייב את זה בכדי להפשיר).
כבר כמעט ונשברתי ואפילו חשבתי להפריע לדני עטר במערכת הבחירות כשאז באה לי המחשבה – כמו תמיד, בכל התקשורת אשמה !!!
 
ערוץ הספורט זו התחנה הבאה, שם בטוח אשנה את רוע הגזירה.
פגשתי בניב רסקין אבל הוא דיבר מהר מידי, איציק זוהר היה עסוק בדרבי, אוחנה היה אצל הספר, מירי נבו ואלי אילידיס בדיוק עשו עיניים אחד לשני (מיקי יודעת ?) ושלמה שרף ירד על סנדביץ' במזנון.
אבל הצלחתי להוציא מהם בשורה להמונים - שלחנו מישהו עם מצלמה בפלאפון ויהיו כמה פריצות למשחק של גלבוע-גליל.
המשימה הושלמה, אפשר לטוס הביתה בחזרה.
 
בדרך עוד הספקתי לעבור מעל אולם היובל ואפילו השתעשעתי ברעיון להיכנס להציץ, אבל מיד הרעיון נפסל כי שמתי לב שמשום מה לבשתי התחתונים על הטייץ ולא להיפך וחוצמזה שני ה"עידנים" בקהל והקבוצה נראית בשליטה - הגנה מדהימה כתמיד וגם סימס וג'קסון בפורמה - אז אפשר להירגע ולעוף הביתה בבטחה, יש על מי לסמוך.
 
נחתתי בחצר הבית בדיוק בזמן לראות בטלביזיה (אכן הצליח לי) את השלשה המדהימה של דאגלס, שהייתה אמורה לשלוח המשחק להארכה, אלא שאז הופיע שוב כוח עליון וקבע שהרצליה תזכה במתנה.
רק שהפעם זה כוח עליון עם פנים רציניות, חולצה כתומה ומשרוקית – שוב זהו כוח בלתי ניתן לעצירה.
משמים הוא הגיע בכדי לומר לכולם - "רבותיי אני כאן. אמנם לא רוח וסערה אבל בהחלט בעל הכוח והשררה".
 
אז מה שנשאר לי זה להחזיר החליפה עמוק-עמוק למגירה, להתחיל בשקט להתכונן לעוד סערה ולקוות לטוב במשחק הבא...

כתבות נוספות:
הפועל יהוד שבגלבוע
זאת שאין לומר את שמה
 
 
קישורים
מנהלת הליגה - ליגת ווינר
איגוד הכדורסל
בסט בול
ספסל
גלבוע מעיינות
2012 ©  כל הזכויות שמורות להפועל אלטשולר -שחם גלבוע גליל