היציע המרכזי- הטור של תמיר אסטרוגו (1.4.25)
01/04/2025
| חדשות
ממשחק למשחק
מתקרבים בצעדים מהירים לסופו של הסיבוב השני – המטרה להתברג לפליי-אין (מקומות 7-10) עם פזילה קלה, אפשרית וקצת דמיונית, ליותר מזה.
צעד גדול בניצחון גדול בנתניה. ניצחון של תשוקה, של תחושת דחיפות והתגייסות, של התעלות (גור לביא ואיש אל אמין במיוחד), של קהל שהרגיש את הרגע ונתן את הפוש הנדרש.
תוסיפו לזה את הניצחון הלא פחות גדול בחולון והרי לכם קבוצה שמראה (סוף-סוף) את האיכות שיש בה ושמביאה תוצאות מקוות.
בין לבין החבר'ה קצת נחו מול הפועל תל-אביב. גם אם לא ממש התכוונו – כך יצא ולא נורא.
ויש עוד ארבעה מאבקים לא פשוטים אחרי שבועיים של מנוחה (שהם כמו מתנה בשלב הזה של העונה) – באר שבע בבאר שבע, מכבי תל אביב בגן נר, קרית אתא באתא, ואז מקנחים מול רמת גן שוב בהיכל חיים אוחיון בגן נר.
ואין צורך לחשוב רחוק מידי. ואין צורך לחשוב מה יעשו עפולה ואתא ובאר שבע והעליון, ועל הבית התחתון. מסתכלים רק על המשחק הבא. חיים ממשחק למשחק. וכל משחק קריטי וקובע.
וצריך גם אותנו האוהדים כמובן.
ולגבי באר שבע.
הפסד צורב כאן בגן נר אחרי הובלה בטוחה. מחצית שנייה שלא הופענו ומולינר הנפלא של באר שבע. פספוס גדול שאחריו הגיע פספוס דומה מול חולון.
מול חולון תיקנו וכעת הזמן לתקן בבירת הנגב הרחוקה שעתיים וחצי (לא כולל עצירת קפה בכביש 6).
הגנה (בעיקר על מולינר אבל לא רק על מולינר), ריבאונד (ולא רק של הגבוהים), שלשות (ולא רק של איש אל אמין), שמירה על הכדור (מה שמאוד הצליח מול נתניה) ואגרסיביות (כתגובה לאגרסיביות הידועה של קבוצות רמי הדר שאינן גלבוע גליל) ובעיקר להגיע אחרי שהפצועים חזרו לאיתנם (555).
ולגבי החטופים.
את כולם. להחזיר. ובהקדם.
מתקרבים בצעדים מהירים לסופו של הסיבוב השני – המטרה להתברג לפליי-אין (מקומות 7-10) עם פזילה קלה, אפשרית וקצת דמיונית, ליותר מזה.
צעד גדול בניצחון גדול בנתניה. ניצחון של תשוקה, של תחושת דחיפות והתגייסות, של התעלות (גור לביא ואיש אל אמין במיוחד), של קהל שהרגיש את הרגע ונתן את הפוש הנדרש.
תוסיפו לזה את הניצחון הלא פחות גדול בחולון והרי לכם קבוצה שמראה (סוף-סוף) את האיכות שיש בה ושמביאה תוצאות מקוות.
בין לבין החבר'ה קצת נחו מול הפועל תל-אביב. גם אם לא ממש התכוונו – כך יצא ולא נורא.
ויש עוד ארבעה מאבקים לא פשוטים אחרי שבועיים של מנוחה (שהם כמו מתנה בשלב הזה של העונה) – באר שבע בבאר שבע, מכבי תל אביב בגן נר, קרית אתא באתא, ואז מקנחים מול רמת גן שוב בהיכל חיים אוחיון בגן נר.
ואין צורך לחשוב רחוק מידי. ואין צורך לחשוב מה יעשו עפולה ואתא ובאר שבע והעליון, ועל הבית התחתון. מסתכלים רק על המשחק הבא. חיים ממשחק למשחק. וכל משחק קריטי וקובע.
וצריך גם אותנו האוהדים כמובן.
ולגבי באר שבע.
הפסד צורב כאן בגן נר אחרי הובלה בטוחה. מחצית שנייה שלא הופענו ומולינר הנפלא של באר שבע. פספוס גדול שאחריו הגיע פספוס דומה מול חולון.
מול חולון תיקנו וכעת הזמן לתקן בבירת הנגב הרחוקה שעתיים וחצי (לא כולל עצירת קפה בכביש 6).
הגנה (בעיקר על מולינר אבל לא רק על מולינר), ריבאונד (ולא רק של הגבוהים), שלשות (ולא רק של איש אל אמין), שמירה על הכדור (מה שמאוד הצליח מול נתניה) ואגרסיביות (כתגובה לאגרסיביות הידועה של קבוצות רמי הדר שאינן גלבוע גליל) ובעיקר להגיע אחרי שהפצועים חזרו לאיתנם (555).
ולגבי החטופים.
את כולם. להחזיר. ובהקדם.