היציע המרכזי- הטור של תמיר אסטרוגו (6.11.24)
06/11/2024
| חדשות
על פתיחת עונה בסימן שאלה
חמישה מחזורים מאחורינו ברקע המלחמה הנמשכת בכל הגזרות, והרוגים ופצועים, ומפונים, וחטופים שמשוועים להצלה. קשה להתרכז ולמצוא את המקום בנפש ובמחשבות להתעסק בכדורסל, קשה להתנתק מהמצב. אבל כולנו מנסים (באמת מנסים) להיאחז בכדורסל כמקור לשחרור ונחמה.
יש תחושה שכבר עברנו הרבה אבל למעשה העונה עוד בחיתוליה וסימני השאלה, שקיימים בכל עונה, עדיין פה איתנו מחכים לתשובה.
משחק ראשון של ניצחון סוחף התחלף לארבעה הפסדים רצופים – מול מכבי ת"א וירושלים יצאנו עם הרגשה של פספוס גדול, ומול נס ציונה וגליל עליון לא היינו טובים.
יש קבוצה שנלחמת, ורוצה, ועובדת קשה, אבל משהו עדיין לא מחובר ליציבות הנדרשת, משהו מעכב אותנו מלהיות הקבוצה המנצחת שאנחנו יכולים וצריכים להיות.
הנקודה המרכזית הבולטת מבחינתי היא העדר של "בעל-בית" על הפרקט. זה שלוקח אחריות כשקשה, זה שיעשה את המהלך שישנה מומנטום, זה שירגיע ויקבל החלטות, זה שכולנו נסמוך עליו לתת את השלשה או המסירה שתעשה את ההבדל.
בעבר היו לנו את יפתח זיו ולונדון פראנת'ס, ואם נלך רחוק יותר נגיע לשמות נוסטלגיים כמו ג'יקובן בראון ופארגו, ואפילו גוני וגל מקל.
האם יש מישהו בסגל הקיים שיכול לגדול לתפקיד?
לדעתי הצנועה והלא מתיימרת התשובה היא שלצערי כרגע לא. נדרש שינוי (קטן, כי הבסיס הוא טוב).
עד שזה יקרה (נקווה שבקרוב) עדיין צריך התגייסות של כולנו האוהדים להרים את החבר'ה ולהביא ניצחונות.
ואין יותר מתאים מלהתחיל בכך כבר במשחק הקרוב והמסקרן נגד עפולה שכנתנו, עם מאמנה המיתולוגי.
יאללה בואו כולם ביום שישי הקרוב לנתניה. בואו נתנתק לרגע מהמציאות הכואבת. בואו נהיה אנחנו האלה שעושים את ההבדל. בואו נחיה את הרגע. בואו נהנה ביחד ביציע. בואו ננצח!
חמישה מחזורים מאחורינו ברקע המלחמה הנמשכת בכל הגזרות, והרוגים ופצועים, ומפונים, וחטופים שמשוועים להצלה. קשה להתרכז ולמצוא את המקום בנפש ובמחשבות להתעסק בכדורסל, קשה להתנתק מהמצב. אבל כולנו מנסים (באמת מנסים) להיאחז בכדורסל כמקור לשחרור ונחמה.
יש תחושה שכבר עברנו הרבה אבל למעשה העונה עוד בחיתוליה וסימני השאלה, שקיימים בכל עונה, עדיין פה איתנו מחכים לתשובה.
משחק ראשון של ניצחון סוחף התחלף לארבעה הפסדים רצופים – מול מכבי ת"א וירושלים יצאנו עם הרגשה של פספוס גדול, ומול נס ציונה וגליל עליון לא היינו טובים.
יש קבוצה שנלחמת, ורוצה, ועובדת קשה, אבל משהו עדיין לא מחובר ליציבות הנדרשת, משהו מעכב אותנו מלהיות הקבוצה המנצחת שאנחנו יכולים וצריכים להיות.
הנקודה המרכזית הבולטת מבחינתי היא העדר של "בעל-בית" על הפרקט. זה שלוקח אחריות כשקשה, זה שיעשה את המהלך שישנה מומנטום, זה שירגיע ויקבל החלטות, זה שכולנו נסמוך עליו לתת את השלשה או המסירה שתעשה את ההבדל.
בעבר היו לנו את יפתח זיו ולונדון פראנת'ס, ואם נלך רחוק יותר נגיע לשמות נוסטלגיים כמו ג'יקובן בראון ופארגו, ואפילו גוני וגל מקל.
האם יש מישהו בסגל הקיים שיכול לגדול לתפקיד?
לדעתי הצנועה והלא מתיימרת התשובה היא שלצערי כרגע לא. נדרש שינוי (קטן, כי הבסיס הוא טוב).
עד שזה יקרה (נקווה שבקרוב) עדיין צריך התגייסות של כולנו האוהדים להרים את החבר'ה ולהביא ניצחונות.
ואין יותר מתאים מלהתחיל בכך כבר במשחק הקרוב והמסקרן נגד עפולה שכנתנו, עם מאמנה המיתולוגי.
יאללה בואו כולם ביום שישי הקרוב לנתניה. בואו נתנתק לרגע מהמציאות הכואבת. בואו נהיה אנחנו האלה שעושים את ההבדל. בואו נחיה את הרגע. בואו נהנה ביחד ביציע. בואו ננצח!
.jpg)
